ALE - the Organization for the Senior Citizen in Kiryat Ono        
עברית  |  English  |  
 



היועץ המשפטי של העמותה עו"ד דוד יגול, מעניק ייעוץ ושירותים משפטיים בתחומים הבאים: צוואות, הסכמי ממון וידועים בציבור, הסכמים, תצהירים ועוד. 

לתאום ייעוץ יש לפנות לעו"ד דוד יגול בטלפון: 052-2557713.

בעמוד זה מפורסמות כתבות שהוכנו ע"י עו"ד יגול.



 
יורש ע"פ צוואה – מול מוטב בקופ"ג (מי גובר)

כללי

אדם צעיר המתחיל בעבודתו (להלן – "החוסך"), "פותח" לעיתים קרובות חשבון בקופת גמל, ומפקיד שם את
כספו.

ע"פ תקנון קופה"ג, החוסך רושם אדם מסוים (או גוף מסויים) כמוטב. מוטב זה אמור לקבל את כספו של החוסך (לאחר מותו של "החוסך").

שנים רבות לאחר מכן, אותו אדם עורך צוואה, ובה הוא רושם אדם אחר – כיורש של כספי קופה"ג (הוא "שכח" שרשם את המוטב או שלא שכח).

השאלה – מי מבין שני הנהנים – גובר (ומקבל את כספי קופה"ג).


הצד המשפטי

ע"פ חוק הירושה (ס' 147) כספי המנוח בקופה"ג אינם חלק מעזבונו, ומכאן – אינם מועברים "אוטומטית" ליורשיו
ע"פ הצוואה (אלא מועברים למי שרשום כמוטב).

ע"פ חוק החוזים (ס' 36) רשאי "החוסך" להורות לקופה"ג (בהודעה או בצוואה) לבטל את זכותו של המוטב
(= הנהנה הראשון) ולהעמיד במקומו נהנה אחר (= הנהנה השני) – ובלבד שהוא הודיע על כך לקופת הגמל.

לא נאמר בחוק – איך צריכה להינתן ההודעה.

                      – מתי צריך ("החוסך") להודיע לקופה על השנוי.

הבעיה

בדרך כלל – "החוסך" (= המוריש) לא מודיע על השינוי לקופת הגמל, ורק לאחר מותו, ולאחר שניתן צוו קיום
צוואתו – מתחיל "מחול השדים" סביב כספי קופה"ג, כאשר כל צד אוחז בזכאותו (המוטב הראשון – שיתכן וזו אשתו
הראשונה או ילדיו מנישואים ראשונים – מול אשתו השניה או ילדיו מנישואים שניים – שמוזכרים בצוואתו כיורשים).

עמדת בתי המשפט

כמובן שמקרים אלה (וישנם רבים) מגיעים לדיונים משפטיים ולשופטים אין עמדה אחידה.

אם "החוסך" (= המוריש) היה אדם "מסודר" והיה מודיע (עוד בחייו) לקופה"ג, על השינוי (מהמוטב הראשון למוטב
השני) בצורה ברורה ומפורשת – הייתה נמנעת המחלוקת, שכן ע"פ החוק וע"פ תקנון הקופה – הקופה היתה חייבת
לכבד את רצונו.


הסוגיות המשפטיות

א.  מועד הגעת הודעת השינוי – לקופה

     אם הקופה מקבלת את הודעת השינוי עוד בחייו של "החוסך" (בצורה ברורה ומפורשת) – היא תכבד את השינוי.

     אם הקופה מקבלת את הודעת השינוי רק לאחר מות "החוסך" (בד"כ – לאחר צוו קיום צוואתו) – השאלה תהיה
     האם בצוואתו ישנו אזכור (מפורש) לכספים שבקופת הגמל או שיש רק אמירה כללית על רכושו (משהו בסגנון:
     כל רכושי).

ב.  כוונת "החוסך"

     בית המשפט ידון (בין היתר) גם בכוונת "החוסך" כפי שמשתמעת מהצוואה (או ההודעה).


ג.  ידיעת "החוסך" על הצורך במתן הודעה

     לעיתים, ידון בית המשפט בידיעת "החוסך" על הצורך במתן הודעה שכזו.

     לדוגמה – היה מקרה בו "חוסך" שינה כבר (בפעם קודמת) את שם המוטב, ומכאן – הסיק בית המשפט שהוא
     ידע על הצורך לתת הודעה על השינוי (של המוטב), ומשלא עשה זאת לגבי אשתו השניה – נדחתה תביעתה
     לכלול את כספי הקופה בכספי העזבון המגיעים לה.

ד.  כבוד רצון המת

     במשפט הישראלי, כבוד רצון המת (כפי שמופיע בצוואה) הינו עקרון על.

     למרות זאת, במקרה של "ויכוח" בין הרישום בקופה (=המוטב) ובין הרישום בצוואה (שינוי המוטב) יטה בימ"ש
     לטובת הרישום בקופה – אלא אם כן תבוא על השינוי הודעה מפורשת (כמובן – רצוי מוקדמת לפטירת
     "החוסך").


לסיכום:

א.  כל בעלי קופת הגמל (או ביטוח חיים או קרן השתלמות וכיו"ב) חייבים לדאוג לרישום מדוייק – של המוטבים,
     ולעדכן את הקופה – במקרה של שינוי.

ב.  בצוואה שעורכים – לרשום במדוייק את היורשים של קופה"ג (רצוי – לצרף לצוואה נספח עם הפרטים הנ"ל).

                
דוד יגול, עו"ד
03-5237496
052-557713


הערה: כתבה זאת איננה מהווה ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי עם עו"ד.



 
נישואי תערובת – והזכות לרשת

לפני כמה שנים ניתן פס"ד חשוב, בבימ"ש העליון, בסוגיית זכות הירושה של אשה נוכריה שנישאה (בנישואים
אזרחיים בחו"ל) לגבר יהודי ישראלי.

המנוח (כאמור – יהודי ישראלי המתגורר בישראל) העסיק בביתו עובדת זרה מרומניה (גויה).

בין השניים נרקמה מערכת יחסים.

לימים, הם נסעו לרומניה ונישאו שם בנישואים אזרחיים. ילדי המנוח טענו שהנישואים ברומניה היו פיקטיביים,
ונועדו רק כדי לאפשר לאשה (שכאמור הועסקה בבית המנוח) – אשרת שהייה ועבודה בישראל.

המנוח נפטר מבלי שהותיר צוואה או הסכם ממון. ילדיו (מנישואים קודמים) הגישו בקשה למתן צו ירושה (מבלי
שסיפרו לבימ"ש על קיומה של העובדת הזרה שנישאה לו).

ניתן להם (ולהם בלבד) צו ירושה.


העובדת הזרה (שכאמור נישאה לו) הגישה בקשה לביטול צו הירושה שניתן לטובת ילדיו.

בימ"ש קיבל את בקשתה. הילדים ערערו לבימ"ש עליון.

בימ"ש עליון דחה את ערעורם של הילדים.

בימ"ש התלבט לגבי זכויותיה של האשה, שכן בני הזוג נישאו בנישואים אזרחיים ברומניה, והדין הדתי (הישראלי)
איננו מכיר בנישואים בין יהודי ונוכריה (ומכאן – שלפי החוק "היבש" הם אינם נשואים).

ע"פ חוק הירושה, אשה זכאית לרשת את בן זוגה – או מכח היותה אשתו החוקית (נישואים בין גבר ואשה בני דת
זהה), או מכח היותה ידועה בצבור.

בימ"ש עליון נמנע מלהכריע בשאלה האם נישואים שאינם מוכרים ע"י הדין הישראלי (יהודי ושאינה יהודיה) נחשבים
כנישואים לכל עניין ודבר, וטען שזה עניין של המחוקק ולא של בימ"ש.

בחינת מצב זו מנותקת מבחינת מצב אחר (שהוא – נישואים של שני יהודים, אזרחי ישראל, הכשרים להינשא ע"פ
הדין הדתי במדינת ישראל, אך המעדיפים להינשא בחו"ל) – ונישואים אלה מוכרים ע"פ החוק הישראלי.

בימ"ש קבע שהאשה נכנסת "בנעלי" הידועה בצבור (ואשר על כן היא זכאית לרשת אותו) וזאת בהתאם למטרות הסעיף הרלבנטי בחוק הירושה (כגון: שיקוף רצון משוער של הנפטר, הענקת זכות לבן הזוג שעימו מיסד הנפטר
את הקשר, הענקת הגנה לאינטרס של בן הזוג שנותר בחיים).

בית המשפט גם קבע שאילו רצה המנוח "למלט" את רכושו מידי האשה (כטענת הילדים של המנוח) – היה כותב צוואה המדירה אותה מהירושה.


לסיכום:

1.  בימ"ש קיבל את עמדת האשה וקבע כי היא זכאית לרשת את המנוח.

2.  כנראה – אם היה המנוח עורך צוואה (אפילו – קודם לנישואיו) הילדים היו יורשים יחידים.

             
דוד יגול, עו"ד
03-5237496
052-2557713


הערה: כתבה זאת איננה מהווה ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי עם עו"ד.



 
זכות "הידועה בצבור" – למזונות (משקמים)

כידוע לכל, אשה נשואה זכאית למזונות מבעלה – במהלך הנישואים ולעיתים – לאחר פרוק קשר הנישואים.
במיוחד – זכאים למזונות ילדי בני הזוג.

המונח מזונות – כולל כמה רכיבים וביניהם: תשלומים עבור מצרכי מזון, ביגוד, הנעלה, תרבות ומדור וכיו"ב.

זכויותיהם אלה (של האשה הנשואה והילדים) נובעות מכח הדין האישי (במיוחד – החוק לתיקון דיני המשפחה –
מזונות) ומכח הפסיקה. בעיקר מדובר בבני זוג יהודים. לגבי דתות אחרות – המצב שונה.

גם כאשר שני בני הזוג אינם נשואים כדין (הם "ידועים בצבור"), נקבע כי לאחר הפירוד ביניהם זכאי הצד האחר –
לדמי מזונות (המכונים – "מזונות משקמים").

זכאותו זו של הצד האחר הינה "הרחבה" של דיני החוזים, שכן רואים בעצם חייהם המשותפים כאילו נוצר ביניהם
הסכם (ישיר או עקיף) לכך שבעת הפירוד – יהא הצד האחר זכאי למזונות (גם אם הדבר לא מוסדר בחוק).

במסגרת דיני החוזים קיים עקרון מיוחד – עקרון תום הלב, המהווה את אמת המבחן לקיומה של הזכות הזאת:
הן לעצם קיום הזכות והן לתנאי הזכות (כלומר – הן לעצם הזכאות למזונות והן לגובה המזונות).

מטרת המזונות הללו הינה – לאפשר שיקומו של בן הזוג האחר לאחר הפרידה.


ישנם כמה פסקי דין מנחים בעניין זה, ובין היתר – פס"ד שבו ניתח נשיא בימ"ש עליון השופט אהרון ברק את העניין
וקבע הלכות מנחות בעניין זה. העניין נותח כהלכה גם בפס"ד של כבוד השופט אסף זגורי בבימ"ש משפחה
בטבריה.

הוא הבחין בין המזונות "הרגילים", אלה של הדין האישי (כלומר – של אשה נשואה), ובין המזונות הללו
("האזרחיים") הנובעים מהסכם (או מעין הסכם) בין הצדדים, לפיו בעת פירוד – חייב צד אחד להבטיח לצד האחר
רמת חיים נאותה ולאפשר את שיקומו.

מכח עקרון זה (עקרון תום הלב בחוזים), אם אחד מבני הזוג (בדרך כלל זו האשה שעוזבת והילדים נשארים אצלה)
נזקק לתמיכתו של האחר (במזונות או באמצעים אחרים) – הוא זכאי לקבל תמיכה זו.

בהפעלת עקרון השוויון, ההגינות והצדק (הנגזרים מעקרון תום הלב) – אנו משקפים את תפיסת השוויון של החברה
הישראלית ומתחשבים בצרכיו של כל צד.

עצם החיוב במזונות אלה וגובה המזונות תלוי בנסיבות, ולכן בכל מקרה – התוצאה תהיה שונה.

אין הכרח בחיוב במזונות אלה בכל מקרה, ויתכנו מקרים שבהם לא ישולמו מזונות מסוג זה. הכל תלוי בנסיבות ואין מקרה אחד דומה למקרה אחר.


השופט הנכבד קיבץ כמה שיקולים אותם לוקחים השופטים בחשבון וביניהם:

-    תקופת מערכת היחסים הזוגית
-    תלות כלכלית בין בני הזוג
-    קיום ילדים משותפים
-    אובדן כושר השתכרות של מי מהצדדים כתוצאה מהקשר הזוגי ביניהם (כגון: שהאשה נאלצה להשאר בבית
     ולגדל את הילדים)
-    רכוש משותף וחלוקתו
-    גיל הצדדים ואפשרות השתכרותם לאחר הפירוד

כ"כ נערכת הפרדה בין מזונות לילדים משותפים (זוהי חובה מכח החוק) ובין מזונות לבן הזוג האחר (זוהי חובה חוזית
או מעין חוזית) הנתונים לשיקול דעת שיפוטי ותלויים בנסיבות המקרה, לרבות בשאלה – האם בן הזוג "המבוסס"
יכול לשלם מזונות אלה בשל מצבו הכלכלי והאם בן הזוג האחר נקלע למחסור חמור או לחרפת רעב.


לסיכום:

הערכאות השיפוטיות הישראליות חרגו (בהרבה) מהחוק "הצר" והן מחייבות אדם בתשלום מזונות גם
כאשר אין הצדדים נשואים ואין כל מחוייבות חוקית לתשלום מזונות אלה – כל זאת כדי לדאוג שהצד
"הנעזב" יוכל להשתקם (מעין תשלום הסתגלות).

 
          
דוד יגול, עו"ד
052-2557713


הערה: כתבה זאת איננה מהווה ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי עם עו"ד.



 
מכר דירות ומיסים

במדינת ישראל, מרבית רכושו של האדם "הממוצע" הינו דירתו, אותה רכש מכסף שעבורו עבד מרבית חייו.
לכן
יש לנהוג בזהירות בעת שמוכרים (או קונים) דירה, שכן במקרה של "נפילה" הנזק יכול להיות בלתי ניתן לתיקון.

משא ומתן לחוזה

ע"פ החוק הישראלי (חוק המקרקעין התשכ"ט - 1969) כל עיסקה במקרקעין טעונה רישום, וכל התחייבות לעשות
עיסקה - טעונה מסמך בכתב. כלומר - אין אפשרות להתחייב למכור דירה בלא חוזה בכתב (הבטחה בע"פ למכור
דירה, אפילו היא מלווה "בתקיעת כף", איננה מחייבת דבר).

הקונה חייב לבדוק את פרטי הדירה והחובות החלים עליה (לרבות: בדיקת הזכויות בטאבו, בעיריה ובמנהל מקרקעי
ישראל).

ע"פ חוקי החוזים הישראליים (לרבות חוק המכר וחוק החוזים), חוזה חייב להיערך בדרך מקובלת ובתם לב.
גם המו"מ לעריכת החוזה חייב להיערך בתם לב, ותוך גילוי נאות של כל הגורמים הרלבנטיים. במקרה של מכר
דירה - חייבים לגלות פגמים ידועים או פרטים חשובים שעלולים להשפיע על הקניה או על המחיר (כגון: מקור רעש
בלתי סביר, נזילות מים וכיו"ב).

על הקונה מוטלת חובת בדיקת הנכס, ובמידה וישנה אי התאמה (אי התאמה להצהרת המוכר או לדרישות הקונה)
עליו לברר זאת מיידית, בטרם חתימת החוזה.

במידה וישנה אי התאמה נסתרת (או פגם נסתר) והקונה לא ידע על כך והמוכר לא גילה זאת - ישנה אפשרות לבטל את החוזה או לפצות את הקונה.


תשלומים

התשלומים עבור קניית הדירה חייבים להיות מפורטים בחוזה (רצוי - בספרות ובמילים). לא ניתן להסתמך על "תאור
כללי" של מחיר (כגון: "מחיר שוק" או "חוו"ד של מתווך").

התשלומים יכול ויהיו קשורים לביצוע מעשים מסויימים מצד המוכר (כגון: שהמוכר יקבל סכום כסף מסויים בכפוף
להמצאת אישור מסויים).

התשלומים יכולים להיות צמודים למדד המחירים לצרכן או לשער הדולר או לכל שער אחר (לרבות - לשער דולר
"מוקפא"), אך הדבר חייב להיות מפורט ומצויין.

לקניית דירות מקבלן (דירות "יד ראשונה") מתייחסים גם חוק המכר (דירות) וגם חוק המכר (דירות) הבטחת
השקעות של רוכשי דירות - שמחייבים את הקבלן בהבטחת כספי הקונה ע"י מתן ערבות בנקאית לקונה או רישום
הערת אזהרה לטובת הקונה.


הטעייה ועושק

חוק החוזים (כללי) עוסק גם במקרים שבהם הייתה הטעייה מצד המוכר. במקרה של הטעייה (לרבות אי גילוי
עובדות חשובות שלפי הנסיבות היה צורך לגלותן), רשאי הקונה לבטל את העיסקה ולדרוש החזר הכסף ששילם
וכ"כ פיצוי על נזקיו.

גם מי שהתקשר בחוזה בשל מצב של כפייה (כוח או איום) או עושק (= ניצול מצוקת המתקשר, חולשתו השכלית
או הגופנית או חוסר נסיונו) - רשאי לבטל את החוזה.


מיסוי

על עיסקת מקרקעין חלים כמה סוגי מיסים.

המיסים העיקריים הינם: מס רכישה, מס שבח, היטל השבחה, תשלומים למנהל מקרקעי ישראל (בעבר היו נהוגים
גם מס רכוש ומס מכירה).

מתנה – לדוגמה
– כשהורה נותן מתנה לילדו, העיסקה בד"כ פטורה ממס שבח (ס' 62 לחוק מסוי מקרקעין).
העיסקה מחוייבת במס הרכישה (אם כי ב-1/3 מס).

היום – עם "גזירות" עתידיות של האוצר – יתכן ויטילו מס על מתנה של דירות יקרות.

ישנו סעיף 49 (ו) המסייג פטור לדירת מתנה – בכפוף למגורי קבע של המוכר בדירה ולמספר השנים שחלפו מאז מתן המתנה.


עיסקת מכר רגילה - עיסקה בין מוכר מרצון לקונה מרצון

העיסקה מחוייבת במס שבח (שישולם ע"י המוכר). זהו מס "כבד", שמחושב ע"פ אחוז מסויים משווי המכירה.

למס זה ישנם פטורים אחדים שכפופים לסייגים שונים: (פטורים שיתכן וחלק מהם ישונה עם "גזירות" עתידיות
של האוצר), לדוגמה: 

- יש פטור לאדם שמוכר דירה יחידה

- יש פטור לאדם שמוכר פעם ב- 4 שנים (גם אם יש לו יותר מדירה אחת)

- יש פטור לאדם שקיבל בירושה

ישנם פטורים נוספים.

הקונה מחוייב במס רכישה. מס זה מדורג ע"פ מדרגות שווי הרכישה.

אם זוהי דירתו היחידה – יהיה פטור עד סכום מסויים ורק מעל לסכום זה (כיום כ- 1.4 מל"ש) ישלם מס.

אם זוהי דירה שניה – ישלם מס על כל הסכום (בצורה מדורגת).

ישנו סעיף 49 (ז) המחייב במס שבח כאשר מחיר הדירה מושפע מזכויות בנייה שלא נוצלו. גם כאן - תשלום המס
הוא מדורג.


היטל השבחה

זהו "מס" עירוני, החל על דירה שמצבה "השתבח" (כגון: עקב שינוי תוכנית בניין עיר – כך שניתן להרחיב את
הדירה).

גם זה מס "כבד" שיכול להגיע לסכומים גבוהים.

תשלומים למנהל מקרקעי ישראל (ממ"י)

מרבית הקרקעות והדירות בארץ – הן קרקעות ודירות בחכירה (= שכירות לטווח ארוך) מממ"י (כיום רשום
המקרקעין). החכירה היא בד"כ ל- 49 שנים, ניתן לחדש אותה.

דמי הסכמה

ישנם מקרים רבים שבהם מוכר דירתו חייב בתשלום לממ"י, עבור הסכמת ממ"י (שהוא "הבעלים" של הדירה)
למכירה.


דמי חכירה

נוסף על כך – ישנם תשלומים שנתיים בסכומים "קטנים".

היוון

ניתן לשלם לממ"י תשלום אחד עבור כל שנות החכירה שנותרו, ובכך להיות פטור מתשלום דמי חכירה שנתיים
ומדמי הסכמה.

לסיכום

עיסקת מכר דירה (או קנייה) דורשת זהירות ובדיקה, הן של הצד שכנגד (יכולתו לעמוד בתשלומים, מידת מהימנותו
וכיו"ב) והן של הנכס עצמו (היש שיעבודים בטאבו, היש חובות בעיריה וכיו"ב).

כ"כ יש לבדוק מהן זכויותיו של המוכר בנכס (האם הדירה בכלל שייכת לו) והאם ניתן לקחת משכנתא לגבי הדירה.

                
דוד יגול, עו"ד
03-5237496
052-557713


הערה: כתבה זאת איננה מהווה ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי עם עו"ד.



 
היתרונות בעריכת הסכם ממון (בין בני זוג)

כידוע - ניתן (ולעיתים – רצוי) לערוך הסכם ע"פ חוק יחסי ממון (להלן – "הסכם ממון") בין בני זוג.

בני הזוג – יכול ויהיו נשואים (כדמו"י) – ויכול ויהיו טרם נישואים ויכול ויהיו "ידועים בצבור" (דהיינו – לא נשואים).

ההסכם – יכול ויכלול התייחסויות שונות ונושאים שונים הקשורים ברכושם של שני בני הזוג – הן לגבי רכוש אותו צברו בעבר (טרם הכרותם), הן לגבי רכוש אותו הם צוברים בהווה (חייהם המשותפים) והן לגבי רכוש עתידי לאחר פרידתם ו/או פטירת מי מהם.

במידה ובני הזוג אינם עורכים הסכם, החוק הקיים מתייחס לחלוקת הרכוש ולזכויות של כל אחד מהם. והתיחסות זו של החוק – לא תמיד רצויה לצדדים.

להסכם  ממון – ישנם כמה יתרונות:

א.    "הרגעת" בני המשפחה:

    לדוגמה – בני זוג שאינם נשואים (= ידועים בצבור) ויש להם ילדים מנישואים קודמים – נתקלים לעיתים קרובות
    בלחץ מצד ילדיהם "לעגן" את יחסי הממון בעזרת הסכם, כדי למנוע מחלוקות בעת פירוד ו/או השתלטות של
    אחד מבני הזוג על רכושו של האחר (ונשול הילדים מהרכוש).

    הלחץ מצד הילדים – יעכיר את האווירה ויפגע ביחסי בני הזוג.

    הסכם ממון – "ישחרר" את הלחץ.

ב.    חלוקה צודקת – בעת נשואים "שניים":

    בעת נישואים "שניים", במקרים שבהם יש ילדים מנישואים "ראשונים" לכל אחד מבני הזוג, ואולי ילד משותף
    נוסף – יכול ויתעוררו בעיות בענין עזרת בני הזוג למי מהילדים ו/או החשש כי בעת פטירת מי מבני הזוג, יזכה בן
    הזוג הנותר בחיים בכל הרכוש, ולילדים מהנישואים הקודמים לא יוותר דבר.

    הדבר קשור גם להיווצרות מצב ע"פ ס' 55 לחוק הירושה, לפיו בני זוג שאינם נשואים וחיים 
יחד (ואין להם צוואה)
    – ואחד מהם נפטר – לבן הזוג הנותר יש זכויות ירושה ברכושו של האחר.

ג.    הפרדה רכושית ו/או שיתוף רכושי:

    בעת פירוד, בן אם בני הזוג היו נשואים ובין אם "ידועים בצבור" – בית משפט ידון בשאלת חלוקת הרכוש ע"פ
    החוק. יתכנו מצבים שבהם יחולק הרכוש שנצבר במשותף – שווה בשווה (1/2 – 1/2), כאשר מתחום הרכוש
    המשותף יוצאו חלקי הרכוש שהיו לכל אחד טרם הנישואים (או מה שקיבלו בירושה או במתנה).

    יתכנו מצבים שבהם בית משפט יקבע שחלוקת הרכוש (ואזון המשאבים בין בני הזוג) לא יהיו שווה בשווה
    (אלא – אחד יקבל "יותר" מהשני), כגון: במקרים שבהם האחד לא השתתף דיו "במאמץ המשפחתי המשותף"
    ולא תרם "לקידום" המשפחה, או כאשר בן זוג אחד יתקשה "לעמוד על רגליו" מבחינה כלכלית (לאחר הפירוד).

    כאשר יש הסכם ממון – הדבר מקל על חלוקה "צודקת" יותר, וזאת בהתחשב ברצון הצדדים (ולא רק באופן שבו
    השופט "מסתכל" על הענין).

ד.    הוכחת "הזכויות" הרכושיות:

    כאשר בני הזוג נשואים כדת וכדין – חלוקת הרכוש והזכויות (כגון: פנסיה) ברורה. בתי המשפט הוציאו מתחת ידם
    הלכות ופסיקות אין ספור.

    כאשר בני הזוג אינם נשואים ("ידועים בצבור") – נטל ההוכחה מוטל על כתפיו של הצד שטוען שיש לו זכות
    ברכוש. לעיתים קרובות אותו צד (שמרגיש "מקופח") יתקשה מאד להוכיח את זכויותיו. כאשר יש הסכם ממון –
    זכויותיו כתובות "שחור על גבי לבן" ונטל ההוכחה יוקל מאד.

ה.    לסיכום:


    עריכת הסכם ממון – גם כאשר בני הזוג מתכוונים להינשא (במיוחד – כשצד אחד מביא נדוניה "כבדה" יותר
    מהשני), וגם כאשר הם "ידועים בצבור" – מרגיעה את הצדדים ובני משפחותיהם, ותורמת לחלוקה "צודקת" של
    הרכוש.

                                      
דוד יגול, עו"ד        

הערה: כתבה זאת איננה מהווה יעוץ משפטי.











 
לייבסיטי - בניית אתרים